רש"י על עירובין פ״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין פ״ה א:ב׳
2 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַב יְהוּדָה דִּשְׁמוּאֵל הִיא, דְּאִי דְּרַב, הָא אָמַר: אֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵירוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר.
פירוש רש"י על עירובין פ״ה א:ב׳
2 והא דרב יהודה - דבעי תיקון כל שהוא:
3 דשמואל היא - משמואל רביה גמר לה דצריך תיקון קצת:
4 דאי דרב - דהוה נמי רביה מיניה לא גמר לה דהא אין אדם אוסר על חבירו בתשמיש מופלג כזה שצריך לזרוק דלי באויר ד' טפחים ואפילו קניא לא צריך: